אחד ההסכם הנפוצים בזמן רכישה או מכירת דירה הינו זיכרון דברים. מדובר על הסכם משפטי שמחייב את החותמים עליו והוא בעל תוקף בבית המשפט. לרוב זיכרון דברים לרכישה או מכירת דירה, עשוי להיחתם והצדים עומדים בתנאיו, אך הבעיה היא כאשר אחד מהצדדים חוזר בו, אם קיבל הצעה טובה יותר עבור הנכס, או שהרוכש גילה חריגות בניה בנכס שלא טרח למצוא קודם ועוד סוגיות שונות שעשויות להניע את אחד מהצדדים לא להפר את זיכרון הדברים.

 
היום הפרקטיקה נוטה לא לבצע  חתימה על זיכרון דברים לרכישה או מכירת דירה והנטייה היא להמתין לעריכת חוזה מכר מפורט. למשל יזמים או קבלנים אינם מחתימים על זיכרון דברים כאשר הם מוכרים דירות שבנו, כי אם מחתימים ישר על חוזה המכר. גם אנשי עסקים נמנעים מלחתום על זיכרון דברים כאשר הם רוכשים קרקע לנכס מסחרי או בניין משרדים. למרות שסעיף 8 לחוק המקרקעין קובע כי עסקת מקרקעין, חייבת להתבצע בכתב. זיכרון דברים, יענה על דרישה זו אם הוא ישקף את הסכמת הצדדים ויכיל את הפרטים המהותיים של העסקה..
 

 
כאשר עורכים זיכרון דברים לרכישה או מכירת דירה, יש לכלול את שמות ותעודות הזהות של הצדדים המקושרים בהסכם, תאור הנכס, התמורה שהוסכמה עבור הנכס, מועדי התשלום ומועד מסירת הנכס. אם חסר פרט בזיכרון הדברים, לבית המשפט, תהיה הסמכות להשלימו בהתאם להסכמת הצדדים. עם זאת, קיימים חסרונות בעריכת זיכרון דברים כגון חתימה על זיכרון הדברים כאשר הנכס לא נבדק לעומקו, החתימה על זיכרון הדברים, מתבצעת עוד לפני שניתן ייעוץ משפטי של עוה"ד של הצדדים.זיכרון הדברים מחייב את הצדדים ולא ניתן לבצע בו שינוי, מקצה שיפורים או ניהול של משא ומתן שישפר את העמדות. יש לציין כי חתימה על זיכרון הדברים, מאפשרת לקונה כבר לרשום הערת אזהרה על שמו, כאשר ביטול האזהרה יתבצע רק באמצעות הליך משפטי. מועד החתימה על זיכרון הדברים הינו המועד הקובע לצרכי דיווח לרשויות המס.
 
ביטול זיכרון הדברים עשוי להפוך להליך מורכב שעשוי לגרור סכסוכים משפטיים כמו תביעת אכיפת הסכם, תביעות נזיקין וכדומה. אם בכל זאת החליטו הצדדים לערוך זיכרון דברים ביניהם , יש לבקש את טיוטת זיכרון הדברים טרם חתימתה, כך שאם יש הערות לעוה"ד של שני הצדדים, כדאי כי יתוקנו עוד לפני חתימה על הסכם מחייב זה.